#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דעת רבא במוקצה, ומה הראיות והקושיות ?	כר' יהודה דאית ליה מוקצה. ומוכח מהא דהוצרך למה דבר יונה חזי לאומצא, ולא אמר חזי לשונרא, וע&quot;כ משום דלא הוכן לכך מאתמול דחזי לאדם. וכן מהא דאסר ליטול אוד (שיפוד) מהעצים להסקה, או להסיק באוד שנשבר דאין מסיקים בשברי כלים.</p><p dir='rtl'>ומקשינן מהא דהתיר ליתן מיעי האוז לחתול ביו&quot;ט, ודחינן דכיון דאל&quot;כ יפסד לגמרי יהיב דעתיה לכך מאתמול.	<br/>שבת דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפנות מהשולחן עצמות וקליפין או שצריך לנער את הטבלה ?	במתני' ב&quot;ש מתירים וב&quot;ה אוסרים, ואמרינן בגמ' דהוא להפך, דב&quot;ש אית להו מוקצה כר' יהודה, וב&quot;ה לית להו וכר&quot;ש.	<br/>שבת דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מפנים מהשולחן פירורים פחות מכזית, ושער אפונים ועדשים דחזי לבהמה, ומה למדו מזה ?	במתני' תנן דמפנים, דחזי הכל לבהמה. ואמרו דמתני' כר&quot;ש דל&quot;ל מוקצה, ומש&quot;ה שרי אף דאינו נעשה ראוי לבהמה אלא בשבת.</p><p dir='rtl'>ומהא דנקטו לשון מפנים משמע דפירורין שאין בהם כזית אסור לאבדן ביד, וכדאמר ריו&quot;ח.	<br/>שבת דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין ספוג שיש לו בית אחיזה ושאין לו, לעניין קינוח, ולעניין טלטול בשבת וקבלת טומאה ?	ביש לו מקנחים, אין לו אין מקנחים, ואף דמתני' כר&quot;ש דאינו מתכוון מותר, מודה ר&quot;ש בפסי&quot;ר.</p><p dir='rtl'>ובכל עניין ניטל בשבת ואינו מקבל טומאה.	<br/>שבת דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל גרעיני תמרי ארמייתא ופרסייתא?<div>ומה היה מנהג האמוראים בזה ?</div>	ארמייתא מותר, דחזי לבהמה מעיקרא. משא&quot;כ פרסייתא דעיקרן לאדם. ותלי במח' ר&quot;י ור&quot;ש.</p><p dir='rtl'>שמואל טלטלן אגב דבר היתר. [דס&quot;ל כר&quot;ש, ורק משום שהיה אדם חשוב טלטל אגב ד&quot;א - תוס']. ועשה כן אגב פת, לטעמיה דעושה אדם כ&quot;צ בפת.</p><p dir='rtl'>יש שעשאוהו גרף של רעי, והשיג רב אשי דאין עושין גרף של רעי לכתחילה.</p><p dir='rtl'>רב ששת זרקן בלשונו. ר&quot;פ זרקן אחורי המיטה, וכן אמרו על ר' זכריה בן אבקולס.	<br/>שבת דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חבית שנשברה באיזה אופן מותר להציל הכל, ובאיזה ג' סעודות, ובאיזה אסור לגמרי ?	בכלי אחד - כמה שירצה.</p><p dir='rtl'>בכלים רבים - ג' סעודות.</p><p dir='rtl'>לספג ולטפח - אסור לגמרי. שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול.	<br/>שבת דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן התירו להציל פירות שנפלו לארץ, ובאיזה אסור ?	ליטול על יד ולאכול מותר, ליתן בסל ובקופה אסור, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול.	<br/>שבת דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן פליגי ר&quot;י ורבנן במשקים היוצאים ?	מח' אי גם בזיתים וענבים שרי ר&quot;י אם הכניסם לאוכלין, או רק בשאר פירות.</p><p dir='rtl'>ואיכא למ&quot;ד דבשאר פירות מודו רבנן לר&quot;י דשרי, ולא פליגי אלא בתותים ורימונים.	<br/>שבת דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דעת ר' יהודה במשקים היוצאים בסתם מזיתים וענבים ומסלי זיתים וענבים, ומדוע ?	לת&quot;א - בסתם חשיב משקה, דהו&quot;ל כיוצא לרצון. ורק באמר לא ניח&quot;ל ל&quot;ח משקה.</p><p dir='rtl'>לת&quot;ב - בסתמא הוא כיוצא לרצון, ובסלי זיתים וענבים דהיוצא הולך לאיבוד בסתם ל&quot;ח כיוצא לרצון.	<br/>שבת דף קמג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלות דבש שריסקן מע&quot;ש ויצאו מעצמן, מה הדין לחכמים, ומה הטעם ?	חכמים אוסרים, גזירה אטו שאינם מרוסקים, דבהם איכא למיחש שמא יסחוט. [ור&quot;א שרי דלא גזר, והכא ליכא למיחש שמא יסחוט, שהרי הם יוצאים מאליהם].	שבת דף קמג		
